כשהגיע תורינו לארגן בית מארח, ידעתי מיד מה יהיה הנושא. מזמן רציתי לארגן בית מארח בסגנון בלשי או פתרון של תעלומה מסתורית. אולי בגלל שכילדה תמיד אהבתי ספרי בלשות ונמשכתי להרפתקאות, וגם בגלל שהיה לי ברור שנושא כזה ידליק כל ילד. לכן כשהצעתי לבן שלי את הרעיון הוא מיד נדלק.
ביום חמישי בשעה 17:00 התחילו להגיע האורחים, 5 ילדים נרגשים בני 7, מוכנים לצאת לפעולה.
התחלנו בפעילות טביעות אצבעות. קודם כל התנסינו על נייר לבן ואחר כך על כרטיסיות מיוחדות שהכנתי:
ואז חילקתי לכל ילד קיט בלש שכלל אביזרים שאמורים לעזור להם במלאכת הבלשות ובפתרון התעלומה המסתורית. הקיט כלל: זכוכית מגדלת, פנסים, עפרון וטבלת פענוח כתב חרטומים. מובן שההתלהבות הייתה גדולה:
הילדים השתמשו בזכוכית מגדלת ופנסים כדי לנסות לזהות את טביעות האצבעות של החברים שלהם:
כשהם סיימו נתתי להם מכתב במעטפה. המכתב היה מד”ר ווטסון, עוזרו הנאמן של שרלוק הולמס שבמקרה ביקר אצלנו בבית ופיזר רמזים המובילים לאוצר. הרמז הראשון הוצג במכתב בסגנון של חידה בחרוזים.
התחלנו בחידות פשוטות:
קוראים ביחד את הרמז:
בהמשך הרמזים הפכו להיות מסובכים יותר, בכל רמז היה טריק אחר, והילדים היו צריכים לגלות באיזה אביזר הם צריכים להיעזר מתוך קיט הבלש שלהם לפתרון החידה:
מה כתוב פה?
רמז בכתב מראה:
ההתלהבות הייתה גדולה. מה שנחמד היה לראות שהילדים ממש הפעילו את הראש וכשהם פתרו את החידה הם רצו בשמחה לחפש את הרמז הבא. התעלומה כללה 9 רמזים כשאחרון שבהם כמובן הוביל אל האוצר:
האוצר היה חבילה של מטבעות שוקולד בשקית נייר חומה שמצויר עליה $. מיד אמרתי לילדים שאת האוצר יאכלו כקינוח כי יש פיצה. אחרי הפיצה הילדים חילקו בניהם שווה בשווה את מטבעות השוקולד וישבו בשמחה לאכול:
אוכלים את האוצר כקינוח, מגיע להם:
אחרי האוכל, השעה כבר הייתה 18:30, ארגנו משחק הרוצח שגרר הרבה צחוקים אבל כנראה מתאים לילדים יותר גדולים כי הרוצח התגלה מהר מידי בגלל מציצנים, ואחר כך מחבואים בחושך עם פנסים.
היה ממש מוצלח, חמישה ילדים מאושרים הלכו הביתה עם קיט הבלש שלהם כמובן.