מאת: לימור גמר, צילום: שירה רשף
כרגיל אנחנו חוגגים ימי הולדת באיחור, וכשמדובר בבן הצעיר שלי, יש גם התלבטויות רבות לגבי נושא יום ההולדת. בסוף כשסופסוף התפנינו לתכנן את מסיבת יום ההולדת, לא הייתה ברירה ואני החלטתי בשבילו. כיוון שבזמן האחרון הוא רקח כל מיני שיקויים באמבטיה עלה לי הרעיון שנלך על יום הולדת מדעי, פשוט כי ידעתי שזה תפור עליו.
ביום שבת האחרון חגגנו יום הולדת 6 בנושא יום הולדת מדעי. הזמנו כ-12 ילדים: חברים טובים, בני דודים ושכנים בגילאים 5-6.
סידרנו את המרפסת כמו מעבדה, עם שולחן ניסויים ארוך ועליו הנחנו מגש עם אביזרים לכל ילד, מים עם צבעי מאכל, פיפטות ומשפכים:
כוסיות עם מים צבעוניים:
כל ילד קיבל מגש אלומיניום שבו כלי המעבדה הנדרשים עבור הניסויים ומשקפי מגן ליתר בטיחות וגם קצת בשביל הפאסון:) וגם: קערה קטנה וקערה גדולה, כוס, בקבוק, שיפוד קטום (ליתר בטחון) ומקל ארטיק.
פתחנו בהסבר קצר איך משתמשים בפיפטות:
וגם ניסינו:
קודם כל הילדים ערבבו שמרים טריים במים פושרים בשביל הניסוי שתכננו לאחר כך, “משחת שיניים לפילים”, פרטים בהמשך, והנחנו את השמרים בשמש לתסוס.
הילדים רשמו את השמות על הקערות עם השמרים, סתם בשביל הקטע:
ואז עברנו לניסוי הראשון – ניסוי שמן ומים.
מה נדרש:
- קערה
- שמן
- פיפטות
- מים
- צבע מאכל
מהלך הניסוי: שפכנו שמן תינוקות לקערה מפלסטיק, כל שמן יעבוד, פשוט עם שמן תינוקות זה יותר נעים, והילדים טפטפו מים צבעוניים ולתוך הקערות, ובחנו מה שקורה בתוך הקערה. באיזשהו שלב ילד חמוד אחד קרא “זה לא מתערבב”, וזה בדיוק מה שקורה, לא משנה כמה מים מוסיפים לשמן, המים והשמן לא מתערבבים במקום זה נוצרות טיפות של מים צבעוניות בתוך השמן, מה שיוצר אפקט מקסים.
הסבר מדעי: לשמן ולמים צפיפות שונה, לשמן צפיפות נמוכה מהצפיפות של המים ולכן הם לא מתערבבים, עוד הסבר מולקולות המים נמשכות זו אל זו יותר מאשר למולקולות השמן.
קודם כל שפכנו שמן תינוקות לקערות:
ואז הילדים טפטפו מים צבעוניים בעזרת הפיפטות:
הילדים ממש נכנסו לזה:
וככה זה נראה בסוף:
די מדהים, לא?
אפשר לציין שבשלב הזה הוצאנו גם קשיות בתור פיפטות, פשוט לא כל הילדים הסתדרו אתן, בכל מקרה הן נתנו אפקט מרשים על שולחן המעבדה שלנו.
עברנו לניסוי הבא “ענן גשם בכוס”.
לפני הניסוי הסברנו לילדים בקצרה איך גשם נוצר: השמש מחממת את מי הים, הם מתאדים ועולים לשמיים, שם הם מתעבים כטיפות קטנטנות לענן, כשהטיפות מתאחדות והופכות להיות כבדות הן נופלות ואז יורד גשם.
מה נדרש:
- כוס
- מים
- קצף גילוח
- פיפטות
- צבע מאכל
מהלך הניסוי: ממלאים 3/4 כוס במים, מעל משפריצים קצף גילוח. הילדים מטפטפים לתוך ענן הקצף מים צבעוניים בעזרת הפיפטות, עד שהענן מתחיל לטפטף לתוך הכוס, כמו גשם.
רק השפריץ של הקצף גרם להתרגשות:
נתנו גם שפריץ של צבע מאכל כדי שיראה יותר יפה, הילדים בחרו את הצבע:
ועוד כמה טיפות:
והנה יורד גשם:
עכשיו כבר עברנו לניסוי הטעים, “קשת של סקיטלס”.
מה נדרש:
- צלחת שטוחה
- סוכריות סקיטלס
- מים רותחים
מהלך הניסוי: כל ילד קיבל צלחת וסוכריות סקיטלס, בשלב זה המלצתי לילדים לאכול אחרי הניסוי ולא לפני על מנת שיהיה להם ניסוי. כל ילד צייר ציור על הצלחת בעזרת סוכריות הסקיטלס, הם די השקיעו בציורים והתאפקו עם הסקיטלס, וכשהם סיימו שפכנו קצת מים רותחים לתוך הצלחת, בזהירות כמובן, (רק אנחנו לא הילדים). הילדים התבוננו וראו כיצד הציור שלהם נמרח ויוצר קשת יפיפייה של צבעים על הצלחת.
איזה ציור יפה:)
מה זה שם? בייגלה?
והנה הקשת:
די קול, לא?
ועכשיו כבר אפשר לאכול:
הניסוי האחרון והמדליק מכולם נקרא “משחת שיניים לפילים”
מה נדרש:
- בקבוק פלסטיק ממוחזר של חצי ליטר נקי ויבש
- 2 כפיות שמרים טריים
- שתי כפות מים פושרים
- צבע מאכל
- סבון כלים
- בקבוק קטן של קרם חמצן 9%
מהלך הניסוי: מילאנו מראש (המבוגרים, לא הילדים) את הבקבוקים בקרם החמצן. ערבבנו מראש (הילדים, לא המבוגרים) את השמרים עם המים הפושרים ושמנו בצד בשמש (זוכרים?)
הילדים בחרו והוסיפו צבע מאכל לתוך הבקבוק, הם הוסיפו כמות נדיבה של סבון כלים, וערבבו עם השיפוד עד לקבלת קצף.
עכשיו הילדים הניחו את הבקבוק במרכז מגש האלומיניום, ושפכו בעזרת משפך ובעזרתנו את השמרים לתוך הבקבוק.
ואז זה קרה… תוך שניות התנפח הקצף מכל הבקבוקים וטיפס ועלה החוצה מהבקבוקים לתוך המגשים.
איזה חיוך:)
מיותר לציין שההתרגשות הייתה גדולה:
רגע לפני:
בסופו של דבר, כל אחד נשאר עם מגש מלא קצף, בכל מגש קצף בצבע שונה, זה נראה פשוט מקסים:
סיימנו עם שלב הניסויים, הוא ארך בערך כשעה, ועשינו הפסקת כיבוד ושתייה. הרגשנו שהילדים רוצים קצת זמן למשחק חופשי אז זרמנו אתם ותוך כדי הוצאנו גם ארטיקים:
וגם הוצאנו את הצוללת שאביב בנה מקרטון (אלתור של הרגע האחרון) ופריסקופים. הילדים שאלו ואנחנו הסברנו שפריסקופ זה מכשיר שנראה כצינור ובתוכו יש מראות המאפשרות לראות דברים שלא נמצאים מולך. למשל מתוך צוללת שנמצאת במעמקי הים, ניתן לכוון את הפריסקופ ולראות דברים שנמצאים על פני הים, או אם אתה בלש למשל, תוכל להתחבא מעבר לפינה לראות אנשים מבלי שיראו אותך. את הפריסקופים קנינו באתר המדליק של ענבל ישראל.
הילדים ניסו את הפריסקופים מתוך הצוללת:
ושיחקו:
וכיוונו:
היי, מי שם למטה??
ואז, כשהם חשבו שהם ראו כבר הכול, אביב הוציא את משגר הטילים המדליק שהוא פיתח בעזרתו של ילד יום ההולדת:
את הטילים הכנו מראש מנייר ממוחזר, יצרנו מן גליל עם קצה מחודד:
זה באמת טס גבוה ומהר, אי אפשר לתפוס את זה בתמונה, אבל את המבטים כן:
ואז הילדים רצו לנסות, כמובן שאביב עזר והשגיח.
לפני:
ואחרי:
ואז מהר, מהר, כרגיל בעיכוב, עברנו לטקס יום ההולדת. הוצאתי את העוגה, את העוגה הבן שלי קישט בבוקר ובעיני זה יצא יפה מאוד:)
שימו לב הלהבות של הנרות הן צבעוניות, הספרה 7 לשנה הבאה (הוא באמת בן שש וחצי), הנרות עם הלהבה הצבעונית הם גם מהאתר של ענבל ישראל:
וכמובן שהרמנו אותו על הכיסא 7 פעמים, כי זה ממש כיף ואין מצב שנוותר על זה:)
הילדים קיבלו שקית הפתעה עם הפריסקופ שלהם, מבחנה עם סוכריות סקיטלס וערכת יצירה של צמיד עם חרוזי שמש, חרוזים לבנים שבשמש הופכים להיות צבעוניים.
היה תענוג, הילדים היו מקסימים וכולנו נהנינו מכל רגע.
ולחלק הפרקטי:
את יום ההולדת לקח לי שבוע להפיק, זמן בזק יחסית למה שאני רגילה, פשוט לא רציתי לחרוג מהסופ”ש הראשון של ספטמבר ואת האמת שלא היה צריך יותר מזה.
תזמון:
10:15- 10:00 התכנסות
11:15 – 10:15 ניסויי מעבדה
11:30 – 11:15 כיבוד וארטיקים
11:45 – 11:30 צוללת ופריסקופים
12:00 – 11:45 שיגור טילים
12:15 – 12:00 טקס יום הולדת
כמו שאתם רואים חרגנו בזמנים.
כמה זה עלה לנו:
20 פריסקופים – 130
100 חרוזי שמש – 35
נרות צבעוניים – 18
14 בקבוקים קטנים של קרם חמצן 9% (להשיג בסופר או בסופר פארם) – 70
3 בקבוקים של שמן תינוקות – 60
4 צבע מאכל – 16
15 פיפטות – 15
כוסות וקערות חד פעמיות – 20
8 צנצנות מפלסטיק עם מכסה – 40
14 מגשי אלומיניות – 20
18 מבחנות – 25
4 שקיות גדולות של סקיטלס – 40
2 קצף גילוח – 20
3 שמרים טריים – 15
20 ארטיקים – 20
חטיפים – 25
עוגיות – 50
פירות וירקות – 20
סוכריות לעוגה – 16
סה”כ – 655
לנו היו גם הצוללת מקרטון ומשגר הטילים של אביב כי בכל זאת אנחנו בלונים ושוקולד אבל זה באמת לא חובה.
קצת אחר כך, אחרי שכולם הלכו, הבן שלי אמר לי שזאת יום ההולדת הכי כייפית שהייתה לו, אפילו יותר מיום הולדת תחבורה.